קר לי
שיעור אמנות בסדנה. כיתה ז'. הסדנה עמוסה. תחילת השנה אני עוד לא מכירה את התלמידים בשמות.
הראש שלי עסוק יותר בלנהל את השיעור מאשר בתלמידים עצמם. אחר-כך בבית אני חושבת על זה שלא מספיק התייחסתי באופן אישי. נזכרת בעבודות שלהם. היה לי חשוב שהם יכניסו אותם לתיקיות בסוף ושיסדרו יפה.
במיוחד עולה בפניי דמותה של ילדה אחת שניגשה אליי באמצע השיעור ואמרה: קר לי והגוף שלה היה מכווץ כזה. היא בהירה וגבוהה עם עור קצת שקוף.
היה יום חם ולא עלה בדעתי לכבות את המזגן. היה משהו מעצבן מבחינתי בטענה שלה. לא כל-כך ידעתי איך להתייחס. אמרתי שאין מה לעשות ובשבוע הבא תביא משהו ארוך ליתר בטחון.
עוד הרבה הרבה דברים קרו ועבר שבוע.
ועוד פעם הילדה השקטה והבהירה ניגשת אליה במעין היסוס אבל בנחישות ואומרת לי ברעד כזה שנראה לי קצת מוגזם: הבאתי משהו ארוך ועדיין קר לי.
השבתי מה שהשבתי ובלילה שוב היא עלתה מולי.
אני לא יודעת מה יהיה אבל אני מבינה שאני לא יכולה להתעלם ממנה.
נזכרתי גם בעבודה שלה ושבשלב מסוים היא אמרה שהיא לא יודעת איך להמשיך. אמרתי לה שיש הרבה אפשרויות.
לפעמים אני חושבת על תגובות שלי ואיך האחר מבין אותם ועל זה שאני אף פעם לא ממש אדע.
מה שכן היא המשיכה וזאת באמת הייתה אחת העבודות המקוריות שהיו שם.
בשבוע הבא אני אצלם את העבודה שלה וגם אשים לב אליה יותר.
30/9/2011
הסיפור של הילדה שקר לה הזכיר לי משהו שקראתי בספר של קורצ'אק – "כיצד לאהוב ילדים".
הוא מסביר שם נורא יפה איך התסמינים החיצוניים – בכי, נזלת, רגישות הם עבורו אותות שיש לשים לב אליהם. לחשוד שאולי יש משהו אחר שמפריע.
בסעיף 17 הוא מפרט סוגי ילדים שעשויים לגרום למחנך להתעצבן להיות מטרד – "אלה הם הגזלנים של זמנך, עריצי סבלנותך, גורמי התסיסה של מצפונך, אתה נלחם בהם, ואתה יודע שאין זו אשמתם".
אחת הדוגמאות שהוא מביא מתחברת לסיפור מקרה של הילדה שקר לה – "ויש ילד שבכל רגע הוא פונה בשאלה, בתלונה, בטענה, בבכי, מואס בחברת ילדים, תוך הטרדה מתמדת נמשך אליך, תמיד משהו אינו יודע, משהו מבקש, למשהו זקוק, יש לו משהו חשוב להגיד."
1/10/2011
תגובה אחת על “קר לי”
כתיבת תגובה
תגובות אחרונות
 | נונה אורבך על מורים ודרקונים |
 | משתמש אנונימי (לא מז… על מפלצת "המצב" |
 | גל סלע על שחור לבן שחור |
 | שחור לבן שחור | ענת… על מרק עוף ואיך מתמודדים עם… |
 | שחר על my story |
ענת בדר 
.i like what you wrote and I like the respond. It is really hard that someone that you don't necessarily like needs you
I have to say that the respond you got was very beautiful in my eyes. All of us, that reach art (…) are somehow too sensitive for our childhood, for our surroundings. this is why, I feel, as a art teacher, you can give some tools and comfort where needed. i attach a poem, maybe you find it useful
The bud
stands for all things,
even for those things that don't flower,
for everything flowers, from within, of self-blessing;
though sometimes it is necessary
to reteach a thing its loveliness,
to put a hand on its brow
of the flower
and retell it in words and in touch
it is lovely
until it flowers again from within, of self-blessing;
Galway Kinnell